פולניה נגד אוסטרליה

זהו – לילה אחרון באוסטרליה......ממש לא מאמינה. הילדים נוחרים להם בשקט בחדר השני, גילי מתקלח אחרי אריזות מיגעות ואני פשוט לא מאמינה שכמעט כל הטיול מאחורינו. לא שאני חס וחלילה מזלזלת בדובדבן שבקצפת, תאילנד, אבל לב ההרפתקה כבר נגמר.
את הימים האחרונים אנחנו מבלים מאוד באיזי ב BRISBANE – עיר יפה ונעימה. אנחנו נמצאים בלב דאון טאון אבל גם פה לא עובדים קשה מידי והכל כבר סגור עד חמש אחהצ. מאוד ירוק, רחש הנהר הרחב שבאמצע העיר נעים, ויש רעש מעומעם מהמכוניות שעוברות את מספר הגשרים שחוצים את הנהר. לא הסתובבנו עם מצלמה אז תנסו לדמיין: גורי חמוד ו\או ישן ו\או אוכל. נויה מדלגת ו\או מקפצת בין הגלגלים של העגלה ולא מפסיקה לשאול למה ולמה ולמה. גילי הסתפר. אנחנו משלימים פה שעות שינה (לפחות אני – גילי כמובן טוען שהוא קם לפנות בוקר עם גור ועד שאני קמה הם כבר היו בסיבוב קפה בעיר.....אני לא קונה את זה). הכל כבר ארוז ואנחנו מתפללים שלא תיהיה בעיה עם OVERWEIGHT – אין לי מושג מה ממלא את המזוודות שלנו..................
עוד לא עושים סיכומי טיול אבל תוכניות לחזרה כבר יש – פולניה כבר השיגו אותנו והגיעו עד לצד השני של העולם כדי לקבוע איתנו את ארוחות החג שפיספסנו שחס וחלילה לא יחסר לנו השנה קמח מצה תקוע בגרון. בקצב הזה אנחנו כבר מחליפים בגדים במטוס ועוטפים בצלופנים את מתנות החג שנקנה מעגלת הדוטי פרי איפהשהו מעל יוון. אז אל דאגה – העולם כתיקונו נוהג – והפתגם הידוע "תסעו ותהנו לכם בטיול של פעם בחיים בעוד אני אשב לי פה לבד בחושך" ירדוף את כולנו גם אם נטוס לקצה השני של העולם. ראו הוזהרתם.
אם במקרה לא נתכתב לפני החג (יש לי הרגשה שנהיה עסוקים בלהתחשבן תורו של מי ללכת לעשות מסג על החוף) אז חג שמח וכשר לכולם. נא לא לשמור לנו קניידלך אנחנו יותר בקטע של פד טאי.