משמר המפרץ

הגענו לעיירת נופש לא קטנה על חוף הים ששמה נוסה. המקום פה הוא מקום מגורים ו\או בית קייט בעיקר ליפים והאמיצים העשירים והבלונדינים השזופים והגולשים. החופים פה הם ממש משמר המפרץ האוסטרלי. השבוע גם במקרה זה פסטיבל הגולשים הבין לאומי פה במקום – אז העיר מלאה בעוד יותר בלונדינים ובלונידניות ממש על גבול החימצון.
מהר הבנו שלהסתובב במחלצותינו ממש לא בא בחשבון – החולצה שגם היתה אתמול פיגמה ששלשום היתה לבריכה ולפני ששלשום גורי חיבק בידיים מלאות יוגורט . אז הוצאנו את הבגדים הכי פחות מקווצצים החלקנו לילדים את השיער עם קצת רוק וירדנו לים עם הרגשה שאנחנו ניראים ממש קולים כמו כל הבני 20 מסביבנו....אז זהו שמדד הקוליות שלנו יתכן והיה בעייתי קצת כשאנחנו דוחפים עגלה עם גלגל צולע ומחזיקים מצוף ים בירוק זוהר, סירה מתנפחת עם צפצפה, ותיק צד אדום שכתוב עליו בצהוב ולבן "מרכולית תל יצחק". שלא תגידו שלא ניסינו.
הבתים פה....למות......לכל בית סירה צמודה כדי לקפוץ לשכינה ממול לכוס סוכר. הכל פה תעלות נהר קטנות בין האחוזות כשלכל בית גם חוף קטן, בריכה, וגינה.
אנחנו הסתפקנו בסיור עצמי בין התעלות היפות והתלבטויות בקול רם אם כדאי למכור את הבית באבן יהודה ולקנות פה משהו (ה"משהו" הזה כנראה מסתכם במחסן של המכסחת דשא). נויה נורא נלחצה מכל הסתלבטות כזאת וכמעט פרצה בבכי כשחשבה שאנחנו רציניים. היא ממש מוכנה כבר לחזור לשכונה.