החלטנו לעשות DETOUR קטן בדרך לנקודת הסוף שלנו באי. במקום לעלות ישר לאורך החוף המזרחי (למי שעוקב) נכנסו קצת INLAND ל MT COOK – ההר הגבוהה ביתר בניו זילנד – לא היו לנו ציפיות גבוהות אחרי הקרחונים ומצוקים שראינו בדרך אבל – בעצם למה לא – לא ממש ממהרים לאנשהו.
שוב גם פה הארץ הזו הפתיע – אחרי נסיעה במישורים די צחיחים וצהובים (כנראה הקייץ האזור הזה הוא יבש) פתאום בבת אחת התגלתה מולנו פיסגה מושלגת ועוד פיסגה פיסגה עד שכמעט היינו מוקפים. עדיין היה חם והאתר קמפינג שהגענו אליו היה ממש מתחת לפסגות רק בניגוד לשאר האתרים ששהינו בם פה לא היה חשמל או שירותים מסודרים או כל דבר שנראה כמו מקום שמיועד לקראוונים. פה המטרה היא להתייחד עם הטבע ולחבק איזה עץ. מזלם שהמקום ככ יפה שבלית ברירה הסכמתי לוותר על המקלחת החמה ופיפי בשירותים שרואים את התחתית שלהם. בתמורה קיבלתי ציחצוח שיניים משפחתי תחת שמיים מלאים בככ הרבה כוכבים שזה נראה כמו הדמייה בפלניטריום של מוזיאון הארץ. שווה בהחלט. טוב כל זה לא אומר שנויה לא ראתה סרט לפני השינה וגורי קפץ לצלילי דיג דיג דוג.
שוב גם פה הארץ הזו הפתיע – אחרי נסיעה במישורים די צחיחים וצהובים (כנראה הקייץ האזור הזה הוא יבש) פתאום בבת אחת התגלתה מולנו פיסגה מושלגת ועוד פיסגה פיסגה עד שכמעט היינו מוקפים. עדיין היה חם והאתר קמפינג שהגענו אליו היה ממש מתחת לפסגות רק בניגוד לשאר האתרים ששהינו בם פה לא היה חשמל או שירותים מסודרים או כל דבר שנראה כמו מקום שמיועד לקראוונים. פה המטרה היא להתייחד עם הטבע ולחבק איזה עץ. מזלם שהמקום ככ יפה שבלית ברירה הסכמתי לוותר על המקלחת החמה ופיפי בשירותים שרואים את התחתית שלהם. בתמורה קיבלתי ציחצוח שיניים משפחתי תחת שמיים מלאים בככ הרבה כוכבים שזה נראה כמו הדמייה בפלניטריום של מוזיאון הארץ. שווה בהחלט. טוב כל זה לא אומר שנויה לא ראתה סרט לפני השינה וגורי קפץ לצלילי דיג דיג דוג.
תמונות רק לסבא סבתא וסוזי (כל השאר ENTER AT YOUR OWN RISK)