שחינו עם דולפינים

דקה לפני הסוף של החצי הראשון

בימים האחרונים אני נושמת נשימות עמוקות ואיטיות....הזמן עושה את שלו ואחרי חודש בקופסאת גפרורים אני חושבת שהרווחתי ביושר להגיד שאומנם התמונות משקפות זוגיות מושלמת, ילדים מלאכים, ןמשפחה באופוריה אבל......... בעלי (שיחייה) וילדי (שיבדו לחיים ארוכים) התחילו לעלות לי על העצבים. מזלו של גילי שראדר "אישתי על סף חירפון" שלו עובד מעולה ומרתיע שניה לפני הפיצוץ הגדול (שכפי שכולם יודעים יכול להיות הרבה יותר חזק מהמפץ הגדול) ודאג לכמה ימים רגועים ששלושתם לא צמודים לי למותן. ואכן זה עבד – האנרגיות חזרו (אפילו הכנתי קציצות לכולם) והפינלה בניו זילנד מאוד מהנה. דרך אגב – כל אחד שמספר שטיול משפחתי של חודש פלוס הוא נהדר וחשוב מאוד לאיחוד המשפחתי ותורם לזוגיות – אני מבקשת מאאוד לספר את כככככלללל האמת .
קשה להאמין שאנחנו לקראת סוף החלק השני של הטיול שלנו (הראשון היה בסידני היפה) ולפננו עוד שתי ארצות (אוסטרליה ותאלינד). מצד אחד איך אפשר לעזוב את המקום המדהים הזה – הנופים העצומים, החיות פרא בכל פינה והמרחבים הבילתי נקלטים. מצד שני – מה זה כל הטוב הזה??? אוקי הבנו – מיים בצבע טורקיז בכל פינה (פסססס כמעט כמו הכינרת), קרחונים שאפשר לגעת בהם (לנו יש את החרמון), ודולפינים שוחים ליד החוף (לנו יש קרפיונים). ממש לא יאומן מה ראינו פה בחודש האחרון.....ולא יאומן שכבר עבר חודש – זה נראה כמו יומיים או בעצם שנה.
להפתעתנו העיר האחרונה שאנחנו שוהים בא לפני הקפיצה לאי הגדול יותר מערבית אלינו (אוסטרליה) לא מאכזבת ועומדת ברף המקומות הגבוה שניו זילנד הציבה לנו. AKAROA
עיירה קטנטונת על חוף ה BAY PENINSULA במרכז החוף המזרחי. מאוד ציורית – מגדלור עתיק, בתים ציוריים לאורך החוף, ברווזים ואווזים (גילי בנה על FOIE GRAS לארוחת ערב) . הילדים באקסטזה – חם פה וגורי מסתובב חצי ערום כמו מלך השכונה ונויה עברה לבגדי ים ושמלות מתנפנפות. מחר יש לנו תוכניות מעניינות.....נעדכן בהמשך. לילה טוב.

מתחת לשמיים

החלטנו לעשות DETOUR קטן בדרך לנקודת הסוף שלנו באי. במקום לעלות ישר לאורך החוף המזרחי (למי שעוקב) נכנסו קצת INLAND ל MT COOK – ההר הגבוהה ביתר בניו זילנד – לא היו לנו ציפיות גבוהות אחרי הקרחונים ומצוקים שראינו בדרך אבל – בעצם למה לא – לא ממש ממהרים לאנשהו.
שוב גם פה הארץ הזו הפתיע – אחרי נסיעה במישורים די צחיחים וצהובים (כנראה הקייץ האזור הזה הוא יבש) פתאום בבת אחת התגלתה מולנו פיסגה מושלגת ועוד פיסגה פיסגה עד שכמעט היינו מוקפים. עדיין היה חם והאתר קמפינג שהגענו אליו היה ממש מתחת לפסגות רק בניגוד לשאר האתרים ששהינו בם פה לא היה חשמל או שירותים מסודרים או כל דבר שנראה כמו מקום שמיועד לקראוונים. פה המטרה היא להתייחד עם הטבע ולחבק איזה עץ. מזלם שהמקום ככ יפה שבלית ברירה הסכמתי לוותר על המקלחת החמה ופיפי בשירותים שרואים את התחתית שלהם. בתמורה קיבלתי ציחצוח שיניים משפחתי תחת שמיים מלאים בככ הרבה כוכבים שזה נראה כמו הדמייה בפלניטריום של מוזיאון הארץ. שווה בהחלט. טוב כל זה לא אומר שנויה לא ראתה סרט לפני השינה וגורי קפץ לצלילי דיג דיג דוג.

תמונות רק לסבא סבתא וסוזי (כל השאר ENTER AT YOUR OWN RISK)

http://www.kodakgallery.com/gallery/creativeapps/slideShow/Main.jsp?token=221268023803%3A58946651

כמעט תקרית דיפלומטית

עולים צפונה לאורך החוף המזרחי אחרי שעזבנו מזג אויר קר ואפור מאחורי והגענו ל OMARU היפה. עיירה ויקטורינית יפה שגולת הכותרת בא היא הפינגווינים. יש פה מושבה של 150+ פינגווינים כחולים שחיים במחילות כאשר הם לא בים דגים אוכל לגוזלים. בן זוג אחד דג כל היום וחוזר בלילה עם השלל לו ולצאצא\ים ולמחרת בן הזוג השני יוצא לסיבוב אוכל. שיוויון – ממש כמו אצלנו...... אה – בני הזוג נשארים אחד עם השני FOREVER .
אפשר לראות אותם רק בלילה:
דמיינו טריבונה של 300 איש יושבת בשקט דממה (רובם יפנים) ומחכה ש קבוצה של 10 פינגווינים בגודל של חולדה ישראלית ממוצעת תדעדע מהים על סלעים, תחצה שביל אפר, ותכנס למחילה.....ממש נס משמיים. כמובן שבמקרה שלנו התיאור הנ"ל נילווה בצעקות אינדיאניות של גורי של "עוגהעוגהעוגה" ןשל "איהאיהאיה" שכמעט הבריחו את הפינגווינים להונולולו ואותנו לשלילת הויזה למדינה ל50 שנה הקרובות.
אה – בסוף הערב אחרי שהSHOW נגמר בדרך לקמפינג גילי כמעט דרס שני פינגווינים שיכורים שהתבלבלו בדרך הביתה.....כנראה בגלל זה הם חיה די נדירה.

המומחה לפינגווינים פה בקראוון התעקש שאתנצל ואשים דברים על דיוקם:

- הלהקה היא של 500 פינגווינים (לא כפי שכתוב)

-ראינו 125 מהם

-הם סופר חמודים וממש לא דומים לחולדות

עכשיו כולם יכולים להיות רגועים

BIG BALLS

מתקדמים צפונה לאורך החוף המזרחי של האי

http://www.kodakgallery.com/gallery/creativeapps/slideShow/Main.jsp?token=141614703803%3A165882358

מתכון מנצח: שניצלים, שוקולד, ופינגווינים

עזבו אותנו מדולפינים, פינגווינים, קרחונים, ופיורדים............היום בילינו כל היום במפעל שוקולד!!!!!!!!!!!!!!! אין יותר מאושרת ממני, חוץ מנויה. הגענו ל DUNEDIN - עיר לא קטנה (השניה בגודלה באי הדרומי) בחוף המזרחי של ניו זילנד, שגם בה בכל פיסת דשא פנויה יושבות (הן אפילו לא טורחות לעמוד) כבשים ומלחחות עשב. המפעל הוא של CADBURY והסיור כולל איזה חטיף שוקולד כל מטר וחצי. (תודיעו לחיה מש.מ. שאני חוזרת ובגדול!!!) בסוף רואים מולנו טון (!!!!) של שוקולד נוזלי נשפך איזה 10 מטרים באויר כשקצת מתיז עליך. IVE DIED AND GONE TO HEAVEN ומכיוון שהיינו צריכים משהו לאזן את המתיקות קינחנו בסושי במסעדה מול המפעל J
האתר קמפינג מאוד כייפי – בריכה, גן שעשועים, טרמפולינה, חדר משחקים לגוגו, וכמה משפחות של ישראלים – נויה בעננים. היא אפילו קנתה היום מדבקות לאוסף שלה. גילי פוצץ אותה בשניצלים ביתיים לא. ערב וכל המחנה הגיע להסניף קצת ריח של בית מחוץ לקראוון שלנו.
לילה טוב בנתיים
אעלה עוד תמונות

http://www.kodakgallery.com/gallery/creativeapps/slideShow/Main.jsp?token=144134592803%3A286944340

סוף העולם...שמאלה... ואחרי הכבש ה-16 תמשיכו עוד קצת

OFFICIALY הגענו לסוף העולם (ביקתה שכוחת אל) של סוף העולם (הקצה הדרומי ביותר של ניו זילנד) של סוף העולם (אפשר להודות שניו זילנד זה באמת סוף העולם). הגענו לאיזור שנקרא CATLINS - תדמיינו את הרקע של ווינדוס – זה עם הגבעות של הדשא האין סופי, רק מלא בנקודות אובליות בצבע OFF WHITE ובקצהו ים סוער בצבע טורקיז. בדרום דרום דרום ני זילנד יש איזור שלא הרבה מטיילים בו – קר, פראי מאוד, והדרך אליו נעשית לרוב בדרכי אפר מעצבנות. הנוף ממש עוצר נשימה, גם הקור, וגם ההבנה שעוד פעם דרכת בקקי של כבשים. בלילה היה ככ קר שכל מבוגר קיווצץ את אחד הילדים כל הלילה (נויה דחפה אותי בחצות ואמרה " אמא תפסיקי לנחור עלי"). וגורי כמובן ישן באלכסון.
כשיצאה השמש התחרדנו על אחד החופים הלבנים ,מולנו הגיחו שני דולפינים פראיים לשחייה איטית לאורך החוף, וגילי הגיש פילה עסיסי לא. צהריים.........לא רע ?!!!! אה?!!!!
NEEDLESS TO SAY באיזור הזה אין שום קליטה – בעיקר לא של המקומיים – רובם חוואים מרובי ילדים שמתכרבלים (לפחות.....) עם הכבשים כדי להתחמם.
זהו- הנה התמונות – שימו לב לקירבה לקוטב הדרומי.

http://www.kodakgallery.com/gallery/creativeapps/slideShow/Main.jsp?token=244134592803%3A55763406

QUEENSTOWN

ערב טוב – אני אחרי מקלחת של 30 דקות (אין פה מחסור מים) בפיגמה מכורבלת ליד גור שנוחר קלות לידי. גילי ונויה ב"סלון" רואים סרט. עברו עלינו כמה ימים נינוחים וכייפים בשתי ערים ממש חמודות: WANAKA ודרומית ממנה QUEENSTOWN. שתי ערי אקסטרים ומלאות פעיליות אם אתה בכושר חתיך ובן 20......אנחנו הצטרפנו למסלול הפנסיונרים . לא ממש.
QUEENSTOWN היא עיירת צעירים שמתעוררת בצהריים וממשיכה עם מסיבות שתייה וגוינטים לתוך הלילה. הצליח לנו ונכנסנו לתוך הסצינה המקומית בפאבים החמודים פה – גור וגילי ירדו על בירות ונויה ואני על צייסרים. העיר נמצאת על אגם מהסרטים (יש פה כל מיני צוותי צילום) והנוף מכל פינה כל כך יפה שבא לבכות. לא רחוק מפה נמצא אחד המסלולי טרקים המדורג ה -10 בעולם מבחינת יופיו. ROOTBURN. המסלול לוקח כמה ימים אבל אפשר לעשות גם חלקים קטנים ממנו. אז למה לא?! אנחנו כבר מתורגלים בטרקים (להפתעת כולנו !!! ) ויצאנו לדרך. יער צפוף שרעש המפלים והנהר לידנו מכל עבר. ממש היער של הטרולים הקטנים. כמובן שגם פה המסלול עבר על גורי בחלום. נויה קצת קיטרה אבל שיטת ה M&MS עובדת מצויין (תודה – צביה) . מאוד מאוד נהנו למרות שלא היה פשוט.
בעיר טיילנו גם בגנים היפים, הפחדנו את הכבשים המקומיות (גור צועק "מממממממממממממההההה" והן בורחות) , ונויה עשתה LUGE מראש ההר. ברגוע. לילה טוב בנתיים.
דבר אחרון:
עשרת המשפטים הנשמעים בתדירות הכי גבוהה בקראוון:
10. לא בא לי
9. אני רעבה
8. אאאאאממממממ (גור מבטא את רצונו לאוכל)
7. יש לי פיפי דחוף
6. בא לי קינוח
5. אאאאאאממממ
4. אבאבאבאבאבאבאבא (גור צועק אם גילי זז יותר מ3 מטר ממנו)
3. גילי, תיסע יותר לאט
2. אני נוסע הכי לאט שאני יכול
1. אאאאאאאאאאאאבבבבבבבבבבבבאאאאאאאאאאאאא דדדדדדדדדדדדדדדדייייייייי

עוד קצת תמונות (לא מאוד מסוננות)

http://www.kodakgallery.com/gallery/creativeapps/slideShow/Main.jsp?token=905334282803%3A696675991

לילה טוב

MILFית ב MILFORD (זה פשוט מתבקש)

תמונות מ WANAKA - עולם הפאזלים ו MILFORD SOUND העצום

לא מסוננות

http://www.kodakgallery.com/gallery/creativeapps/slideShow/Main.jsp?token=542774072803%3A1525357746

http://www.kodakgallery.com/gallery/creativeapps/slideShow/Main.jsp?token=269187072803%3A1182665031

קרחונים עם מכנסיים קצרים

עברו עלינו כמה ימים עמוסים וגדושים בחוויות . נויה ממשיכה להוסיף ולהגדיל את אוסף האבנים שלה מאתר לאתר ("זאת ממש מיוחדת – אני חיייייבבבבתתתתת אותה") וגורי ממשיך לההגדיל את האוסף הפרטי שלו –אוסף הפנסים - פנס חדש מכל מקום חדש– הילד מאוד "הרפתקן" ןמנסה לגלות את העולם מזווית אחרת.
המשכנו דרומה בחוף המערבי הפראי ונכנסו לאזור האלפיני של האי הדרומי. כן , כן, קרחונים לאורך קו החוף. כשהסברנו לנויה לאן אנחנו נוסעים היא קצת דמיינה קרחונים צפים בים ועליהם כמה פינגווינים והממוטה מעידן הקרח. בעצם הקרחונים האלו "זורמים" במורד שני מיצרי סלע צרים לגובה מאוד נמוך ולא מגיעים לים אבל מגיעים מספיק נמוך שההליכה אליהם נעשת בחולצות קצרות. עד כאן שיעור גאוגרפיה.
העמסנו את הילד על הגב ותיק מלא סנדוויצים (לא רק שוקולד, גם גבינת ברי ונקניק – בריאים ודלי קלוריות ) ויצאנו למסלול של כמה קילומטרים באדמה טרשית כסופה וחשופה (פעם הקרחון גם הגיע אליה אך נסוג ונמס ועדיין לא צמח שם כלום ....דיייי ספוקי. ) ככל שהתרקרבנו לקרחון ניהיה קריר יותר והמראה היה גדול – בכל המובנים (ראו תמונות). הקרחון הראשון היה FRANZ JOSEPH והשני מרחק של חצי שעה נסיעה הוא הפוקס. העיירות של הקרחונים מזכירות עיירות סקי אמריקאיות אבל פחות ממוסחרות – הטבע שולט פה בכל מקום לא הקיטש.
ועבור כולכם שכבר התעייפתם מהמסלול הקשה והקרררררר נסיים את היום ונחלץ עצמות במעיינות חמים טבעיים באמצע היער – מסודרים יפים נקיים ורקים רק עבורנו . מבחינת הילדים, שיצאו משם סמוקי לחיים ומבושלים למיטה זאת הייתה המקלחת השבועית (אמא – סתם – לא באמת.....נגיד...) . גור קצת שבר שם את השלווה בקריאות אינדיניות והשפרצות ( כולי תקווה שרק של מיים) ודני, המורה לשחייה של נויה היה גאה לראות אןתה מתאמנת בחתירה גם בבריכה של ה 36 מעלות, גם בזאת של ה 38 מעלות, וגם בזאת של ה 40 מעלות.
היום הגענו ל עיר WANAKA שהדרך אליה עוברת...שוב... במסלול יפיפה ממש מ AVATAR – באמת! העיר הזאת משלבת רפטינג, טיסות נוף, טיפוס סלעים, מסלולי הליכה ונוף של פסגות מושלגות. בנתיים אנחנו בילינו פה ב PUZZLE WORL – מרכז של פאזלים שהעסיק את ארבעתנו עד אחהצ.
עוד דבר אחרון – עוד לא התייחסתי לארוחות שגילי דופק פה: סטייקים, סלט קצוץ (קטן מאוד),קייסדיות, טוסטים משודרגים, ביצים, ועוד....מסתבר שלא צריך מטבח של 20 מטר כדי לפוצץ בארוחות.......משתדלים לאכול בריא ויש את התירוץ ש " אנחנו מוציאים המון אנרגיה במסלולים שאנחנו עושים" ואין מה לעשות – לילדים (!!!) יש תאבון מאוד בריא (נויה תפסה רעב של מתבגר בן 16) .
לילה טוב לכולם – אעלה קצת תמונות. ביי

כמה תמונות

http://www.kodakgallery.com/gallery/creativeapps/slideShow/Main.jsp?token=932774072803%3A907957890

עשינו קקי בפונקקי (גם ראינו את הנוף וטיילנו)

הגענו לחוף המערבי הפראי של האי הדרומי של ניו זילנד. הנססיעה לא פשוטה. הדרך תלולה ומפותלת ב BULLER GORGE הירוק וגבוהה. את רובה עברנו עם רינת ומימי וגם השטוזים וטיפה של פסטיגל על הזמן. עברנו ברגל ובאומגה את הגשר התלוי הארוך באי – חלקנו בגבורה חלקנו בפחד וחלקנו (הפיצפון) באדישות עד שהוא ראה את אמא בקצה.
המשכנו דרומה והגענו ל PUNAKAIKI – כפי שאתם מתארים לעצמכם רוהב הבדיחות בדרך לשם היו קשורות לפעולות המעיים......הקטע פה זה תצורות סלעים כמו פנקייקים – באמת, שעולים מהמיים ויוצרים נקרות....שוב....מדהימות !!! עכשיו למיטה,,,שפוכים אחרי יום מאודדדדדדדדדדדד ארוך.

*** הוספתי כמה תמונות של גילי - חלקכם התלוננתם שאין ממש איזכור שלו בטיול...אז הנה הוכחה

אה - עוד דבר אחד - מזל טוב לאחשלי - יום הולדת שמח דוד הודו. אוהבים מאוד.

הנה האלבום מהאיזור:

http://www.kodakgallery.com/gallery/creativeapps/slideShow/Main.jsp?token=826903352803%3A1558289935

חופים הם לפעמים געגועים ל..... חופי ABEL TASMAN

ערב טוב.
עברו עלינו כמה ימים מאוד יפים ומלאים – מילים לא ממש יתארו את היופי שראינו אז רק בכמה משפטים.
המשכנו לעלות צפון מזרחה לכיוון פארק ABEL TASMAN . הפארק הוא שמורת טבע על חוף הים שיש בא רק בתים פרטיים מעטים שנבנו שם על אדמה פרטית לפני 1942 . אפשרות הגעה לחופי הפארק בסירה בלבד ובזמן הגאות יש מקומות שאי אפשר בכלל להגיע אליהם. התמקמנו עם הקארוון ליד החוף ויצאנו בבוקר עם סירה לאחד מהמסלולים היותר יפים בשמורה – BARK BAY ל TORRENT BAY. המסלול התוך גונגל סבוך כשבין העצים מציצים מיים בצבע טורקיז וחופים לבנים. המסלול כ -5 קמ רובו בעלייה תלולה מאוד ושוב נויה כיכבה (ממש ארנבת קלת רגליים ) וגורצו התכרבל עם הכבש ה-16 (פה אחרי שסופרים אותם אז אוכלים אותם) על הגב של גילי שקיבל צורה של מנשא. בסוף המסלול עצמו מגיעים להתפנק על אחד החופים וכעבור שעתיים באה הסירה להחזיר אותנו "הביתה". זהו – תהנו מהתמונות

אלבום מהטיול:

http://www.kodakgallery.com/gallery/creativeapps/slideShow/Main.jsp?token=826903352803%3A1558289935

AVATAR: the live version OR Trek #2

לא יודעת מאיפה להתחיל – סרטנים, דולפינים, כלבי ים, או הרים טרופים שנושקים למים. היום טיילנו באחד מהמקומות ה-יפים שראינו. יצאנו בשייט למיצרי מלבורו (ולמכורים שבינכם – לא, אין פה את המפעל של הסיגריות). מיצרים אדירים שמקיפים אותם הרים וחצאי איים ירוקים שכואב בעיניים. השילוב של יערות טרופים, מיים קרים מאוד בצבע טורקיז בוהק, מנטות במיים, ושמיים כחולים מוזרה ומעניינת אבל מוצלחת במיוחד.
אחרי שראינו בדרך צמד דולפינים, הסירה הקטנה הורידה אותנו על מזח שכוח אל והקפטיין המקומי אמר משהו במבטא כבד שנשמע כמו לכו ישר וימינה. עלינו על מסלול QUEEN CHARLOTTE המפורסם שאורכו כ 50+ קמ. אני בטוחה שאתם חושבים שעשינו את כולו – אז תופתעו לדעת שלא אבל כמעט.....סתתתתאאאאם.
עשינו מסלול ארוך ומהמם לאורך המיים בין צמחייה שלקוחה מ הסרט AVATAR - נויה כיכבה בעליות וירידות ועמדה בקצב באופן שהפתיע גם אותי וגם את גילי. על גורי המסלול הזה עבר כמו הקודמים – חלום...... הוא מתפנק לו במנשא על גילי (כל 11+ קג שלו )שם ראשי ומנמנם. לאורך כל המסלול הרגשנו כאילו אנחנו היחידים באיזור ותיכף יוצאים החברה הכחולים עם הזנב מהסרט. טיילנו כמעט 9 שעות. ועכשיו מתפנקים בביתנו החדש – אחרי מקלחות וא. ערב.
ליליה טוב לכולם. מחר בדרך לפרק ABEL TASMAN
טוב תכננתי לללכת לישון ולהתכרבל בעליית גג הנחמדה שלנו בקראוון – אבל גילי טוען שלא נתתי מספיק כבוד היום לכמה דברים:
- אחר הצהריים אחרי הטרק המייגע נויה וגילי החליטו להעביר את הזמן ולדאוג להכחדתם של כל אוכלוסיית סרטני המיצרים ע"י התקפי לב. שניהם לא פיספסו אבן שהם לא הפכו על מנת למצוא את הסרטן הדוחה ביותר שאיתו ישמחו את גוגו אבל יותר חשוב יגעילו את אמא. המשימה הושלמה במלואה ובהצלחה מרובה – גוגו רצה לאכול את הסרטן "אם" ואמא כמעט חטפה שבץ "אאאיייככסס".
- נושפים לי פה בעורף ומבקשים שאנסה להסביר כמה מסכן אב הבית שלא רק שמתפעל משפחה שלמה, קראוון ענק, ושלושה גינגים (בעוד כמובן אם הבית יושבת כל היום ואוכלת שוקולד במיטה (שבמקרה היא גם שולחן שבמקרה גם הופך למכונת אספרסו)) הוא גם סוחב את גוגו על הגב ששוקל 11 קילו, אה – 13,5 קילו, אה – מבקשים שאני באמת אדייק – כמו סוס פוני קטן. והוא רוצה לדעת מקהל המעריצים שלו אם בסוף כל יום מגיע לו מסג? אם כן – ליחצו בטלפון שלכם 1 אם בא לכם להתקשר אלינו הביתה – אתם יכולים אבל אנחנו לא שם – אנחנו בניו זילנדץ
- מבקשים שגם אנסה להסביר כמה היער הוא AVATAR – טוב, אז לכו לראות את הסרט (אני ממליצה בתלת מימד עם המשקפיים הממש לא נוחות) – אז זה ככה – רק בלי הכוכב הנכה (החתיך), בלי היצורים הכחולים, ובלי סיגורני וויור שמעשנת (ממש לא מתאים לה – במיוחד אחרי גורילות בערפל). נויה וגילי ניסו לעשות "טרזן" עם הענפים – תנו ניחוש את מי זה החזיק ואת מי לא. את מי שזה כן החזיק – מאוד נהנתה.
עכשיו באמת לילה טוב

מוסיפה אלבום :

http://www.kodakgallery.com/gallery/creativeapps/slideShow/Main.jsp?token=323224832803%3A1439782153

ערב טוב לכולם – אני יושבת בקראוון ומעלי מתחתי ומצדדי יש איזה בן משפחה ישן. מעלי מצדדי ומתחתי יש גם ברדק לא נורמלי...אבל זה כבר סיפור אחר.
הגענו לפני כמה ימים לאי הזה בצידו השני של העולם ואכן ככה אני מרגישה כל הזמן – שהמקום הככ דומה לעולם שלנו הוא עדייi ככ מנותק. עמוק.
הנחיתה היתה רכה ונוחה. הגענו לעיר CHRISTCHURCH שמזכירה למי שמכיר את FOSTER CITY רק איטית ושלוה יותר (לא יאומן שזה עוד אפשרי) : גנים, ירוק, בתים מצוירים, ברווזים, בתי קפה. השילוב של האוכלוסיה פה הוא מדהים – אירים, סינים ופולינזים ומה שבינהם.
– התארגנו בסבבה עד שקיבלנו את השטוזה.........ה- ק- ר- א- ו – ו – ן. כל אחד מאיתנו לוקח את הקרדיט שרק בזכותו קיבלנו אחד חדש דנדש שרק יצא מהקופסא.....אבל זה באמת בזכותי. בקיצר לדחוס בית שלם ל4 על 14 מטר – שוס. איך כל הדברים שלנו נכנסו לכל הארונות (כיור , חדר שירותים, ומקום מתחת לכיסא נהג גם נחשבים ארון) – אין לי מושג כנראה יש איזה משהו באוויר הדחוס של הקראוון שגורם להכל להעלם....נויה מאושרת שהיא ישנה מעל הנהג בכוך הקטן, גוגו (גור) מאושר שהוא מגיע לכל ה"בית" בלי להתאמץ יותר מידי, גילי מבסוט שהוא עובר מכסא הנהג למיטה ב2.3 שניות (בעודו בתחתונים) ואני.....לי יש תירוץ מעולה שאין ממש סיבה ל"שים במקום" .
טוב – תקציר הדרך: מ CHRISTCHURCH היפה צפונה ל KAIKURA – עיירת נמל פיצית ציורית. כל הדרך רואים כבשים, פרות, כבשים, כבשים, כבשים (בסופר הפירות והירקות פה יקרים הרבה יותר מהבשר).
במקום – כלבי ים (המון גורים), דולפינים, ליוויתנים. ומסלול נוף ים פראי מהמם. TREK #1 שלנו. מקווים לעוד הרבה.
משם צפונה ל PICTON – מכאן יוצאים לשייט במיצרי MARLOBOROUGH ולמסלול הליכה מהיפים שיש – QUEEN CHARLOTTE.
זהו בינתיים - אני קרועה מעייפות ורוצה לעלות קצת תמונות. עוד בקרוב. נשיקות לכולם

מוסיפה אלבום קצר:

http://www.kodakgallery.com/gallery/creativeapps/slideShow/Main.jsp?token=903839732803%3A1237396119